גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י
פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אמוראים, אחרונים, איטליה, נתן מרומי, סוגיה, עקיבא איגר, צרפת, ר"י הזקן, רמב"ן, ראש ישיבה, ראשונים, רשב"ם, רבנו תם, רבנו חננאל, רבנו גרשום, רי"ף, שאלות ותשובות, שלמה לוריא, תנאים, תלמוד, תוספות, בעלי התוספות, גרמניה, המאה ה-12, המאה ה-15, הלכה, הוצאת מאגנס.
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
אמוראים ופרשנות התלמוד הבבלי · אמוראים ורש"י ·
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים ופרשנות התלמוד הבבלי · אחרונים ורש"י ·
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
איטליה ופרשנות התלמוד הבבלי · איטליה ורש"י ·
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
נתן מרומי ופרשנות התלמוד הבבלי · נתן מרומי ורש"י ·
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
סוגיה ופרשנות התלמוד הבבלי · סוגיה ורש"י ·
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
עקיבא איגר ופרשנות התלמוד הבבלי · עקיבא איגר ורש"י ·
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
פרשנות התלמוד הבבלי וצרפת · צרפת ורש"י ·
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
פרשנות התלמוד הבבלי ור"י הזקן · ר"י הזקן ורש"י ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
פרשנות התלמוד הבבלי ורמב"ן · רמב"ן ורש"י ·
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
פרשנות התלמוד הבבלי וראש ישיבה · ראש ישיבה ורש"י ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
פרשנות התלמוד הבבלי וראשונים · ראשונים ורש"י ·
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
פרשנות התלמוד הבבלי ורשב"ם · רש"י ורשב"ם ·
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו תם · רבנו תם ורש"י ·
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו חננאל · רבנו חננאל ורש"י ·
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו גרשום · רבנו גרשום ורש"י ·
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף · רי"ף ורש"י ·
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
פרשנות התלמוד הבבלי ושאלות ותשובות · רש"י ושאלות ותשובות ·
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
פרשנות התלמוד הבבלי ושלמה לוריא · רש"י ושלמה לוריא ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
פרשנות התלמוד הבבלי ותנאים · רש"י ותנאים ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד · רש"י ותלמוד ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
פרשנות התלמוד הבבלי ותוספות · רש"י ותוספות ·
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
בעלי התוספות ופרשנות התלמוד הבבלי · בעלי התוספות ורש"י ·
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
גרמניה ופרשנות התלמוד הבבלי · גרמניה ורש"י ·
המאה ה-12
טקסט.
המאה ה-12 ופרשנות התלמוד הבבלי · המאה ה-12 ורש"י ·
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
המאה ה-15 ופרשנות התלמוד הבבלי · המאה ה-15 ורש"י ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה ופרשנות התלמוד הבבלי · הלכה ורש"י ·
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י
- מה יש להם במשותף פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י
- דמיון בין פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י
השוואה בין פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י
יש פרשנות התלמוד הבבלי 104 יחסים. יש פרשנות התלמוד הבבלי 321. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (104 + 321).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
